מה המסר המרכזי עבורך בטקס יום הנכבה?^י

חולוד: המסר המרכזי של הטקס הוא שצריך לשבור את מחסום הפחד אצל הקהל הישראלי כדי לעודד אותם להכיר בנכבה, ולהעמיק את הידע שלהם על מה שקרה ב 1948. זה גם מאוד חשוב שפלסטינים יתגברו על

המנטליות של הקורבן, ויתמקדו בעתיד.^י

אבנר: המסר העיקרי של הטקס מבחינתי הוא שחייבים לדבר על הנכבה ולהכיר במחיר האנושי העצום ששלמו הפלסטינים על הגשמת המפעל הציוני. ישראל הרשמית עדיין מכחישה את מעורבותה ואחריותה לגירוש ומניעת חזרתם של 750,000 פליטים, בהריסת 500 כפרים, ובהעברת אדמותיהם ליהודים. ישראלים נוטים להאשים את הפלסטינים באסונם (במידה שהם בכלל מכירים באסון) מבלי להכיר בכלל את המציאות ההיסטורית, ובעיקר, מתוך אטימות רגשית. אפילו אם נניח שכל הפלסטינים כולם אחראים להחלטות ההנהגה, האם פירוש הדבר ש"הגיע" להם לאבד את כל עולמם? האם, לדוגמה, העובדה שההנהגה הישראלית סברה כי עדיף שארם א-שיח' בלי שלום על שלום בלי שארם א-שיח' ובכך תרמה להדרדרות למלחמה ב-1973 פירושה ש"הגיע" לכל משפחות הנפגעים באותה מלחמה לאבד את יקיריהם? אנחנו מבקשים לומר שפתרון הסכסוך עובר דרך התמודדות כנה ואמפטית עם העבר שלו, ובראש ובראשונה עם הנכבה. חייבים להתחיל שיחה פתוחה ואמיצה על הנכבה.^י

על מה את.ה הכי גאה בטקס של השנה?^י

אבנר: אני גאה גם בתהליך העבודה על הטקס וגם בתוצאה. את העבודה על הטקס הוביל הצד הפלסטיני של התנועה, בהשתתפות כמה מן הצד הישראלי. מטבע הדברים, היו חילוקי דעות בנוגע למסרים, ניסוחים, דוברים ועוד. אנו בלוחמים לשלום מכירים היטב את הקושי הכרוך בדיבור אל שני ציבורים שהנרטיבים הלאומיים שלהם מנוגדים. כל התקרבות לנרטיב של צד אחד פירושה התרחקות מן הצד השני, ולהיפך. תהליך העבודה היה על כן ניסיון מתמשך למצוא איזונים וניסוחים שיתקבלו על שני הצדדים. זה לא אומר לחפש אמירות שכולם יאהבו, אלא אמירות ששני הצדדים בלוחמים לשלום חושבים שנכון להשמיע. נדמה לי שהתוצאה משקפת את הדיאלוג המורכב הזה ועל כן אני גאה גם בה.^י

חולוד: אני גאה לעבוד עם צוות כה מעורר השראה. כולן וכולם תרמו לתוכן ולהפקת הטקס בצורה משמעותית. הייתי אומרת שכל הצוות שיחק תפקיד מרכזי בהצלחת הטקס.^י

מה היה האתגר הכי גדול שפגשת בתהליך?^י

חולוד: האתגר הגדול ביותר היה העבודה בזמן ההסלמה הנוראית באיזור, כולל המלחמה בעזה והאירועים האחרונים במזרח ירושלים, כשמשפחות פלסטיניות עומדות בפני גירוש מבתיהם בשייח' ג'ראח וסילוואן. למרות המתח ודחיית הטקס מהתאריך המקורי, התעקשנו לסיים את העבודה ולשדר את הטקס.^י

אבנר: האתגר הגדול מבחינתי היה העבודה בערבית. צוות יום הנכבה התנהל כולו בערבית: הישיבות, ההתכתבויות, הכל. לפעמים היה קשה לעקוב ובמיוחד להרגיש את הניואנסים שהיו מן הסתם שקופים וברורים לכל הפלסטינים. גם כאן הניסיון שלנו כתנועה וכפרטים, ניסיון של 16 שנות עבודה משותפת, עזר לנו מאוד. שני הצדדים מבינים ששפה היא אף פעם לא רק מילים, אלא עולם שלם של חוויות, של זכרונות, של רגישויות. אנו מנסים לעזור האחד לשני להכיר את העולם של הצד השני, כך שהיכולת שלנו להקשיב ולדבר תשתפר. אני חושב שטקס יום הנכבה הוא עוד שלב בדיאלוג המעמיק הזה.^י